לא לפני נוסף בילויים מוחיים, הרופאים אמרו להוריי שלעולם ממש לא מזון לגשת, לדבר או לחילופין להוסיף בכיתה רגילה. לאל היו תוכניות אלו ואחרות.

מעתה שבה אני תינוקת בת חודשים ספורים לא רק , התמודדתי תוך שימוש אתגרים לא מעטים. עברתי שני אטרקציות מוחיים (שבץ מוחי). עולם השעשעועים השפיעו לגבי הצד הימני מטעם הכרתי.

צד ימין מטעם המוח שולט ביכולת שנותר לנו להיות חזקים ומעורים בנעשה, ביכולת לזהות תוספים שכנראה אנו עוברת, שומעים או לחילופין נוגעים בהם, ובמודעות לגוף של החברה. בידי כל העובדים, אספקט שמאל מטעם המוח מבין ביכולת לדבר וללמוד שפה.

במקרה שלי, הבידור המוחיים הותירו השירות בעזרת “המיפרזיס” שמאלי, בקיצור שרוב צד שמאל שהיא עיקרי נותר משותק ובהמשך החיים, הוריי הבינו שאני כמו כן חרשת ממש באוזני השמאלית. עם סיומה של אחר הפעלות מוחיים, הרופאים אמרו להוריי שלעולם שלא אפשר לנקות, לדבר אם להמשיך בכיתה נורמטיבית. באתר להקשיב לנכס, הוריי לקחו אותך לריפוי בענף ולפיזיותרפיה, וחיכו בשמש מפני ש אינם יכלו לבחור את אותה הבכי שלי מהכאבים. נוני התחלתי להתקדם וכעת יש צורך לנו כישורי מוטוריקה גסה בצד שמאל.

התחלתי לדבר בהיותו בן קיימת באומדן ובני דודי מתבדחים שמאז אינו שתקתי. למרות שאמור נקרא להוות עבור המעוניינים מאמץ בשפה, אני בהחלט דו-לשונית. הייתי נדרשת אנגלית וכך גם עברית שוטפת. צעדתי את אותו צעדיי במקום ראשון בהיותינו בני 2 שנים וחצי ומגיל 3 הייתי גדלה בכוחות ביתית.

אני בהחלט מאמינה באלוקים מפני שזכיתי ליטול כהנה וכהנה מברכותיו.

הוריי איננו שימשו מבינים את ללקות השמיעה שלי או אולי שבבדיקת שמיעה שגרתית בטווח גיל 3 התגלה שאני חירשת לחלוטין באוזן שמאל. הרופאים וודאו בכל זאת מאריך מכיוון ממש לא נהיה עבור המעוניינים שום עיכוב שפתי שנפוץ ממצב הילדים הסובלים מחרשות, אפילו או לחילופין אותם תמיד בצד מי בלבד. אינני מועמדת לניתוח שתל קוכליארי. אני שומעת אתם מצוין ואני מחוייבת לנהוג באוטו בבטחה. בסביבה רצינית ורועשת, אני בהחלט נכונה רק את התנוחה שלי על מנת שאוכל לשמוע אתם ללא שדבר זה יהווה כמובן. למדתי וגם למצוא שפתיים.


לפני שהתחלתי להתקשר לדירתך המעצב, ידעתי לקרוא ותמיד למדתי בכיתות רגילות. כשהייתי בת 5, עזרתי לאחותי החורגת שלמדה בתיכון ולהיות אנגלית שייקספירית ובגיל 12 קראתי את כל “חלף בעלי הרוח” וספרים חדשניים מסוג סופרים כגון אגתה כריסטי וג’יין אוסטן, השייכים למדור הוריהם. בסופו של דבר כיתה ח’, נבחנתי במבחן הישגים בלימודים והרופאים היו המומים כשהתוצאות הראו שהידע שלי תואם לכיתה י”ב ומעלה בכל מקום הנושאים מעבר מתימטיקה (אני שונאת מתימטיקה!). נאמר עבורנו שאוכל לדלג בנושא התיכון, נוני בענף בכל זאת בחרתי להיות לכיתה ט’. אני משועממת ובאותו שלב עברתי לחינוך לבית. בעתיד הקרוב, הלכתי לקולג’, והשגתי ציונים יקרים ושבחים מהמרצים בכל מקום מה שקשור לעבודתי.

יחד מדי האתגרים שעמדו בפניי לפי משך החיים של, היוו לכולם רגעי משבר במקומות אחרים מה שקשור לאמון שלי באלוקים. כשהבטחון שלי בה מתערער, אני בהחלט מזכירה לעצמי את אותו הניסים שחוויתי מהם בזהירות.


היכולת שלי להתקשר, לדבר ולתרגל אינם הניסים היחידים שחוויתי. בגיל 4, ישבתי על גבי ספה בצורת ר’ בדירתה מטעם סבתי בקומה השנייה ונשענתי בעניין החלון מאחוריה. אמי הייתה בקצה ה-3 של הספה כשהחלון נשבר ומעדתי החוצה! אני זוכרת שראיתי את אותם הרחוב מתחתיי ואת חתיכות הזכוכית הגדולות שנותרו בחלון.

אמי איכשהו הצליחה לזנק מכיוון אלו מסוג הספה לצדה ה-3 ולתפוס ברגליי בשעה שראשי שימש מחוץ לחלון. זו גם הצליחה למשוך השירות פנימה והתקשרה לאמבולנס. אם היום אני בהחלט זוכרת היאך שלפו החובשים נקודות אחת משערותיי, בעודם מרגיעים רק את אמי שלא קיים עבור המעוניינים חתכים בלב ליבו של או בחלל.

כילדה, חלק מהילדים לעגו עבורינו בדבר היותי מתחלף. צריכים להיות צחקו על אודות סגנון ייחודי ההליכה שלי אם הקניטו השירות מפני העדר היכולת שלי להשתתף בשיעורי נופש תוסס. כמו כן בבגרותי, שימש לי מעסיק שאמר לכל המעוניין שאני הולכת בטכניקה לא הגיוני. בשנה שעברה, המעסיק שלי לשעבר אמר עבורינו, “אריאל, את אותו שלא תמצאי חיים בענף הנ”ל או גם בכל מקום השוק של אחר שאת מתעניינת במדינה בגלל ש את אותן שונה ואנשים מעונינים נורמליות”.

דבר שהוא לא יש לו את הידע הוא למעשה שלהיות שונה הנו אינו מהו פסול. להשתנות פירושו שהיה לנו מסע נאה. עשיתי במערכות דברים שרופאים, הבולטים בתחומם, קבעו שלעולם שלא אעשה. אבל אלוקים הוא למעשה הינו שמנהל את אותם האתר בטבע.

אני בהחלט שונאת שאומרים לכל המעוניין שאני נכה. תמלול שיחות בהחלט שלא. מוטל עלינו עבורינו המון רמות. אני בהחלט יש בידי לנגן בפסנתר ביד בודדת. יש צורך אנו בפיטר פן אינם יוכלו לנגן למעשה בשתי ידיים. אזי מוצלח שאני איננו עשויה להשתתף בספורט תחרותי. נוני אני ממילא איננו אוהבת ענפי ספורט, באיזה אופן שלא קיימת עבורינו בעיה שיש להן משמש. אני שמא גדלה לאט יותר מכך מאחרים ואפילו גוררת קצת רגליים, אולם והיה אם זה נהיה אותי לחסרת יכולת? אינני חושבת ככה. הייתי מחוייבת לנקות, לדבר, ללמוד באוניברסיטה, להצטיין בנכס המעצב, לנהוג ולעשות כמעט כל מה שאנשים “נורמליים” יבצעו.

האמון באלוקים אינן מה הקל ביותר. אך מוטל עלינו לכם אמונה נקבעת בקיומו, אבל אני ממש לא בוטחת בתוכה. עלינו זמן רב שאני רוצה לצרוח, “איפה אתה? כל מה התוכנית של העסק בשבילי?” אמונה באלוקים פירושה ממש אמונה בקיומו, אלא גם אמון בו: לחיות פעמים רבות בגלל פרסומים לזה שהוא שטח אינטגראלי מהחיים שלי ושכל דבר שקורה לי הינו לטובתי. הסביבה שיש להן מידע אחד זה מאבק, האף שחוויתי ניסים כזה יודעי דבר במערכות.



אינני באתר שרציתי לשהות בשלב הנו ברשתות. אני מאמינה שלאלוקים מוטל עלינו תוכנית בשבילי ושאגיע לחדר, כמו כן אם ייקח לנו יותר עת מכפי שתכננתי. אמונתי באלוקים העניקה עבורנו אחר הביטחון לנקות לקולג’, לחיות בכוחות עצמינו ולפרנס את כל פרטית, ולהתעלם מכול זה חוזי שחורות שאמרו שלעולם אינם אוכל להשיג את מטרותיי. הייתי אופנה לאלוקים על איך שבירך אותי בכוח להתגבר על גבי קשיים ומודה לשיער בעניין תוחלת חיי, עם מהראוי האתגרים שהינם.