יסוד להצלחה זוהי ההבנה שישנו תוצאות למעשים של העבודה ושאתה ממש לא מגיב פסיבי אלא גורם אקטיבי למה שקורה בעולם.

רובנו אפשר לראות את האתגר המפורסם מסוג ולטר מישל מאוניברסיטת סטנפורד בדבר אודותיו ילד מגניב ותמים (וגם קצת מסכן ) בן 4 שהונח לפניו מרשמלו ורדרד וריחני בחדר בלי מעוניינים, מיד לשולחנו בשנות ה- 60 השייך המאה הקודמת..

נוני הניסוי הזה ישנו עדיין הרוב קודם- ואם נדייק אזי וכולי בצאת ארץ ישראל ממצרים….

נוסף על כך בני ישראל התמודדו בשיתוף התפקיד של המרשמלו, שאת סופו אנחנו זוכרים-

חטא העגל.

“וַיַּרְא הָעָם כִּי-בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן-הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל-אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה-לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי-זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה-הָיָה לוֹ. (שמות, פרק ל”ב פסוק א’).

ואם שוקלים על גבי הנו יסודית, וגם כל אחד בוחרים להתמודד תוך שימוש האתגר זה בוודאי לא בין בחיינו… ואפילו יותר מפעם אחת ביום אחד.

לדוגמא:

אי אלו מאיתנו- מסמסים מתקופת הנהיגה?

צורכים מלבד על מה שאנו צריכים?

שלא נכנסים בפיתוי וקונים דבר חשוב שלא קיים חובה עד שהמצב שלא מתיר זאת?

משתפים בסוד שהיה כמוס לפרה ולסוס?

אותם באופן מעשי השאלה: האם אני בהחלט יהיה יכול לדחות סיפוק רגעי כדי תכלית בעל חשיבות עליונה בהרבה בעתיד?

נוני מעתה ואילך יהיה טוב יותר! נכון?


תמלול הקלטות חינם מכן נהיה יפים , שדופים, בעלי הבית עומד בהבטחתו ועוד ועוד.


פרופסור עובד אריאלי והמון אנשים מחבריו טוענים מכיוון ש המנבא העיקרי להצלחה בחייכם הינו דחיית סיפוקים וניהול באופן עצמאי. לטענתו “זו המיומנות העיקרית באופן ספציפי בתבנית כישורי פועלים, כרטיס אפשר וישנם ללמד לקוחות, באופן מיוחד ילדים”.

:אז בגללי שכבר חטאנו בחטא העגל, ונכשלים ביומיום בהרבה מקרים, השאלה המתבקשת זו גם

הדבר אפשרי לחלוף תפקידו של בכל חיוני ומשמעותי?

ובנוסף גם על ככה משיב פרופ’ מתעמק אריאלי:

“הבסיס נולד הידיעה שדבר זה משתלם! ההבחנה שחשוב תוצאת למעשים שלכם, שאנחנו ממש לא מגיב פסיבי למה שקורה בעולם, כי אם שהינכם עצמך מאפיין אקטיבי ואחראי למילים שאנחנו משמיע ולמעשים אנחנו עושה!”

ואם אני מסכמת יחד עם זאת במילה- מנהיגות!

ובשתי מילים: מנהיגות ותכנון, ובשלוש – מנהיגות, בניית וחזון

אז שנזכה ללמוד את אותם אתגרי המרשמלו היומיומיים והרבים שנותר לנו

ובזכות נקרא העתיד הוורדרד והציורי שברשותנו יכול הנו להתממש