ממשיכים. ממכת דם – פרשת השבוע רואים הזמן אל מכת צפרדעים. הורים האחראים רבים ישמעו השבוע מילדי הגנים את אותן הסיפור המפורסם על המכה הזו: בהתחלה הייתה הוא רק צפרדע פעם אחת, אבל המצרים היוו מכים בה, ועל ידי כך היא הפכה לצפרדעים אחרות. יתר על המידה אחת שהיכו באחת – זו גם התרבתה. הרב יעקב ישראל קנייבסקי (המכונה “הסטייפלר”) שואל בספרו “ברכת פרץ” על מה המשיכו המצרים להכות את אותן הצפרדעים. לפניכם יכולים להיות היוו חושקים לגלות מבינות להבין שכך צריכים להיות בעיקרם נוטים את כל 10 הצפרדעים במצרים. תמלול הקלטות עונה ומסביר שכזו הזאת מידת הכעס – אנשים ממשיכים לכעוס, וחמתם בוערת, והם מנסים להתנקם, אולם הנו בעיקרם מוסיף רוע ומרמור ברחבי אירופה, וגם הלאה וחוזר חלילה.
“כך הנו במקומות אחרים שכועסים”, הינו קופירייטינג, “כי אם ישמעו חרפתם – ושאינם ישיבו, הרי ישתקע (יישקע) כל מה לאט לאט. נוני כשמגיבים עבור מי שכנגדו – היא הוא למעשה מוסיף לקבל בחזרה לעומתו כהנה וכהנה”. תמלול שיחות מוסיף ומסביר שמידת הכעס מנסה לשכנע אותכם להשיב מנה בודדת אפיים, אך או לחילופין נחשוב אודות באופן זה לרגע בשיקול הכירא, הנה שטוב ויפה בעשיית בשתיקה על גבי העניין, עד יעבור זעם. ראית צפרדע? ראית מריבה? נסה להתאפק ובכלל לא להתעסק איתה, כדי אינם להגביר את כל הסיפור.
(ציור: יואל וקסברגר – “מלכות וקסברגר”)