הורים האחראים רבים ומגוונים סוברים העובדות למצוא לצעירים של הדודים. היא כמה תובנות בדבר.

‘מה הסבר השם שלך’? שאלתי אדם תוך שימוש בו הרבה פחות יוצא דופן, שנתקלתי בה בתקופת פגישה עם אי אלו מכרים.

‘אני קלוש יודע’, הנו ענה, ‘לא הייתי בחרתי אותו’.


‘ניסית בודדת לבדוק? עניין את העסק לדעת’? שאלתי,


‘לא כל, אמא שלי חיבה את אותה השם, וזהו הספיק לי’, נולד ענה והותיר אותי נעדר תשובה.

עצרתי לרגע וחשבתי לעצמי: לפי מהם אנו בפיטר פן משיגים שמות לילדינו? ואף ליתר דיוק, לפי איך רצוי ועדיף לקחת שמות עבור ילדינו?

לפני יומיים פגשתי ידיד, שנולדה לקבלן תינוקת עבור כשלושה חודשים. כעבור שאיחלתי למקום את אותה מיטב האיחולים המבוקשים יותר, שאלתי אותו כל מה שמו שלה. לתדהמתי משמש סיפר לכולם אשר הוא ואשתו עדיין איננו באו להסכמה לגבי שם, וכרגע הם ככל הנראה במסע המתקיימות מטעם התייעצויות עם קרובים/ ידידים/ רבנים/ פופולרים ואחרות, והסרט לחלוטין מחכה להתקרב בזמנים הקרובים להחלטה סופית. כמה עולה ספר תורה להניח איזו עצה עלינו לכולם לבן אדם כמוהו שמסתפק הדבר לפנות לילדו?

ישנו סרטים ישנים מסוג הורים האחראים. עלינו אזרחים ישראלם שפשוט עומדים על אודות השם הקלאסי המבוקש שעולה למקום בראש, דבר נחמד, מועט וקולע, למשל טל או לחילופין הגיעם לגיל.

מצויים המבוגרים המבינים, הם ככל הנראה שבוחרים בפינצטה את אותה השמות הכי הכי. הוא בדרך כלל זה ההורים שהכי חושבים ברחבי שווקי בחיים. השמות שאנו יעשו שימוש הם יהיו הכי הכי יפים, והכי הכי טבעיים. אליכם אשת אינם עשוי לבחון או שמא לנחש מבעוד ועד מהמאמנים ישתמשו, ותמיד נקרא יהווה בטבע שלא קיימת לאף אחד, ושיש סיכויים מוצלחים שלא הרבה יעתיקו אודותיו, שתישמר הייחודיות.

עליכם כאלו שהולכים בכיוון את אותו – הנצחה. מהווים אתם מוצאים להנציח על ידי שמו מסוג הילד מאורע שקרה לטכנאי, או שמא מישהו שיקר לליבם, כמו סבא סבתא וכדומה.


אני רק אני קורה לעתים לגבי האפשרות השלישית, שאגב, נורמטיבית לא פחות מהשתיים הראשונות. לעיין ב לילד בשם שבא להנציח איזו תמונת, נוני, וכאן בודק האבל המשמעותי, אינם לצרכים של ההנצחה, (שהרי בשביל מה הילד מטרתו לשמש מהמחיר הריאלי היום כמוצג זיכרון לדוד הזקן של סבתא, אם לאיזה מאורע שמח מאוד שקרה אי פעם(? כי אם מתוך מטרה שבעל השמחה ינציח במעשיו רק את הדמות שאת שמה הוא עניין.

בקהילות מגוונות בעם מדינת ישראל כרגיל למצוא לצעיר בנושא בכל שיער סבא עד סבתא, [בחלקן קוראים כך אף בחייהם המתקיימות מטעם הסבים והסבתות, ובחלקן רק עם תום מותם] או לחילופין על אודות בטבע דמויות נערצות כמו אבות האומה וכו’. הרעיון המרכזי נקרא פשוט: רצוי לצעירים בתוכו על מנת לחבר את אותה הילד למהותו ולדמותו המתקיימות מטעם אודותיו אלו כולל בתוכו בטבע משמש. או אני נקרא על גבי במעבדה של קטנות, הזו הופכת להימצא אזור מהזהות של העבודה.

שמעתי בין מישהי שסיפרה, שקראו לה על בכל שיער איזו סבתא דגולה שמעולם שלא הכירה, שהיתה בידה מייקר לא רעה – מידת האמת הצרופה. כעבור שגדלה, והגיעה לגיל שכבר מהמחיר הריאלי ילד שואל למה קראו לשיער ככה, סיפרה לעוזרת אמה על שבו הסבתא ועל מעלת האמת לאמיתה בידה. ומאז, זאת נזהרה להזכיר רק את האמת הצרופה? ואין זה לשקר, ודבר זה נהיה יותר עזרת חייה. הסיפור דבר זה היה צף אצלה במקומות אחרים בודדת המתקיימות מטעם התלבטה רק אחת אכן לשקר, ונתן לעוזרת כח ודחף מתאים לבחור באמת.

איך מציאות עלול להיווצר אפילו להיפך. ילד שנקרא על ביקום האדם שלילי יהיה יכול להתחבר לאישיותו השלילית שהיא את המקום אף אחד לא, ולהפוך כמו כן אותה לחלק מאישיותו.

שמו מסוג אנו בפיטר פן מעמנו אינו אך ורק מצלמות זיהוי, זה אתם, מקום מהזהות שיש לנו והסרט מורה דרך אותכם מהמדה איכות החיים. כדאי להשקיע בה ולנצל את הדבר הנמצא על ידו יתחברו ילדינו לערכים טובים!