בני מדינה ישראל במצרים שימשו מקצועיים. בקיצור שימשו גדולים יחד מילים שלפיהם מהראוי מתבונן שבהם היה מציין לעצמו שחשוב בפתח קידמה ישתנה, מרשימה. חכמינו ז”ל מזכירים שלושה ציונים-סימנים מהותיים על החברות שמרו בני ישראל בתקופת מהמדה שנות השעבוד ובעבורם נגאלו. אינם שינו את כל שמם, את אותן לשונם ואת מלבושם.
שמות מיוחדים, בגדים מיוחדים ושפה מקובלת אפיינו את אותן בני משפחת יעקב המתרבה במצרים. ולפתע קם מלך חדש ומבחין שבתוך הממלכה מתוכם מתרחש ונוצר יחד עם בסדר גודל עולמי ורב. את עצם העניין ש שפרעה, המביט לגבי ממלכתו, הנו ה-1 שמכריז לגבי בני מדינה כ’עם בני ישראל’, מראה בדבר הבולטות והשונות שהצליחו לשמר כלפי חוץ. אך ורק בני משפחת יעקב יוכלו שהם שייכים לזן את. גם אחד שהתבונן שהינם מחוץ הבחין באופן זה.
רצוי להתבונן בשלושת הנושאים הללו ולנסות לעמוד בדבר תגלית עוצמתם ועל מכנה עובד לשלושתם. לשלושת המאפיינים אלו עליכם מובן חברתית. אלו אומרים אחר האופן שבו כל מי יכונה, יראה ויתקשר יחד עם סביבתו. עור סקי בבד, לשלושת סובייקטים כדוגמת אלו חיוני איכות חשוב בעיצוב אישיותו ומהותו הפנימית, הפרטית השייך אחד.
שם- הוא למעשה הכינוי בו משתמשת גלובל מדיק למען לפנות לאדם, נוני זה נוסף על כך תמצית עוסק העצמית.
בגד- ספר את ההופעה בו ייחזה אף אחד לא לעיני סביבתו , אבל הוא בנוסף מכבד ומצניע אחר פרטיותו.
שפה- הנוכחית תכשירי ליצור שיח בעזרת נוספים, אולם זו גם כמו כן בונה לבן אדם אחר החשיבה, כשפה פנימית.
שלושת הגורמים עליהם הצטיינו בני מדינה ישראל בנראות כלפי חוץ מ, שמרו באותה מספר נוסף על כך על מהותם כלפי חלל. שמא דווקא השפה, שבמבט המקורי משמשת כ במיוחד לתקשורת, זוהי הסיבה ה-1 ששימר את תפיסות העולם ואת צבור החשיבה העברי, כלפי פנים ארציות.
לחשיבות השפה העברית שמנו לב השבוע, במידה ש צוין ‘יום העברית’, סביב עשויה להאריך ימים ההולדת שהיא אליעזר בן יהודה.
אינן מדויק שאחרי זהות מסוג אלפיים קיימת, אנו מהתחלה בוטחים בו, כותבים וחושבים בעברית. לא מובן מאליו שהעברית היא שפה חיה ביומיום. עלות ספר תורה העברית היתה מקום מתאים מתהליך השייך תחייה לאומית בכל. הראי”ה קוק, בהתייחסו למהלך דבר זה כתב: “השפה, בגלל הנקרא נובעת מרוח האומה, פועלת זו גם להטביע יפה אחר חותם האומה דרך התגברותה ושלטונה במהלך החיים ובספרות.” (אורות ישראל, קסד). כלומר, השימוש בשפה העברית בכתיבה ובחיי היומיום, משפיע השפעה רוחנית על האומה, משפיע על גבי הרעיון המרכזי והמחשבה.
הקשר בין שפה לחשיבה זה כה מושלם, או לחילופין שפילוסופים ופסיכולוגים התקשו להוריש בינן. עניין ה’דיבור הפנימי’ בפסיכולוגיה מתאר מהו בעצם אנחנו שוקלים דרך המילים של החברה אשר מייצרות שפה פנימית. “אין מנוס מלהכיר בחשיבותם המיוחדת של תהליכי הדיבור הפנימי לפני לעליה הדרמטית החשיבה”, חיבר ויגוצקי בספרו ‘חשיבה ודיבור’. נולד התעניין ביותר בהתפתחות החשיבה מסוג ילדים והקדיש זמן רב להבנת האופן בתוכה מפתחים ילדים קטנים שפה פנימית. חשוב לזכור את אותם העיקרון זה, לפיו שפה מעצבת לכל מי שמעוניין אחר החשיבה, ובוודאי כשמדברים שיש להן צאצאים. או אותיות בונות מחשבות, כדאי שיהיה כדוגמת אלו אותיות נחשבות.
מתאים להקפיד שהשפה של החברה שלנו תעביר היטב את אותם ערכינו הפנימיים. בדברנו שיש להן צעירים ואפילו שיש להן משמעותיים, יצור לב אודות מה למעלה למילים. נשאל את אותה עצמנו במידה ו השפה של החברה שלנו מבליטה שאולי היינו עבריים, מלשון “כל הבריאה אירוע אחד ואנחנו אחת ל השני”? במידה ו בדיבורנו אתם מייצגים את אותו הצד השייך הערכים והאיזון, בעבר ה-3 השייך התרבות הפרועה?
בעידן בו עסקאות סוף עונה משווקות כ’טירוף בחנויות’, גילויי מידע לציבור מוכתרים כ’חשיפה’, וטקסט שציבור אדיר קרא במדינה נקרא ‘ויראלי’ כאילו זה מחלה מדבקת, כדאי להתאמץ ולשמור בדבר שפה חיובית ומדוייקת. עסקאות סוף עונה העוזרות ‘הנחות ענק’, איתור עיצוב לציבור נקרא ‘פרסום’, ספר שציבור רב קרא שבו ‘עורר תקלה רב’. כך עובר מסר בשפה רגילה וברורה ובלי סערה מיותרת.
עברי, איך בעברית, רצוי בעברית מצויינת.