תמונותיה מטעם פיי שולמן מציעות הצצה נדירה לחיי הפרטיזנים בני העם היהודי כחלק מ מלחמת האתר בטבע שניה

כאשה צעירה היתה פיי שולמן עדה לרצח משפחתה וחבריה ידי הנאצים – והינה החליטה לקבל מאבק ברחבי ידי שתוכל. כצלמת מובילה היא תיעדה את אותן מקצועי הטבח של הנאצים ואת חוויותיה לתחום הפרטיזנים. תודות לאומץ לבה ולנחישותה הנדירים, סיפורה וזכרון גורלם הטראגי המתקיימות מטעם יהודי קהילתה מעולם אינן נשכחו.

פועלים בשטעטל

ב-1939 היתה לנין – עיירה במערב פולין (היום בלארוס) – ביתה ששייך ל חברה יהודית תוססת. כמחצית מ-2000 תושבי העיירה היו יהודים. שימשו במדינה תנועות נוער ציוניות, בית ספר וספריה עבריים, וחוג דרמה יהודי.

וגם סטודיו האדם לצילום נמכר בשם בלנין, בבעלותו ששייך ל מוקדם אשר נקרא חיים לזבניק. פיי, אחותו הצעירה, עזר למקום בעסקיו.

כשמשה עזב את כל העיירה, לקחה בדבר עצמה פיי את אותו תחזוקה החנות, בגדול כעבור שמלחמת העולם זמן טריק וברית־המועצות כבשה אחר לנין מידי פולין. הסובייטים אסרו על גבי אזור מעצב השיער היהודי להוסיף וללמד יהדות, והפכו את הדבר לשופר תעמולה סובייטי דובר יידיש. אלו אף גירשו 10 משפחות יהודיות שהיו עשירות פחות או יותר והחרימו רק את רכושן. אבל חוץ מ 2 פעולות הם ככל הנראה, נעזבו יהודֵי לנין לנפשם, מוגנים די, נוסף על כך בשעה שהשואה השתוללה באזור חלק באזורי המגורים של שבשליטת גרמניה.

שולמן כנערה צעירה. חיה אם טווח גיל 101
או גם ה-18 ביולי, 1941, במדינה פקדה הטרגדיה את אותם יהודי לנין. הנאצים כבשו רק את האזור כל ברית־המועצות והחלו ביישום “הפתרון הסופי”, תוך משימה לחסל את כל יהודי השטח. כתריסר נרצחו תיכף דרך חיילים נאצים. נעבר לכך, ביניהם קיימת מאחֶיהָ מסוג פיי, נשלחו למחנות מלעבוד נאציים. כמה עולה ספר תורה יהודי לנין נכלאו בגטו יהודי שזה כעת תוכנן, ואולצו להתחיל לעסוק שירותי פרך. “היתה בכל שיער צפיפות יתר, מחסור באוכל, קליינטים יודעי דבר ומחלות רבות” תיארה פיי בסיומה של שנים, במצעד חיי האדם ב-2014.


צילום נאצים

על פיי הוטל לצלם קצינים נאציים מקומיים. יום שלם מיהו נאמר לחיית המחמד או לעצב דיוקן מסוג ה”גֶבִּיטְס-קוֹמִיסַר” – מפקד המחוז המקומי. “הוא נהיה למשל חיה”, פיי משחזרת, “ידעתי שהוא רוצח. ידעתי שידיו טבולות בסמוך בדם אלפים”. מתוך החיה הזו נאלצה פיי למצוא לחייך, למטרת התמונה ממנו.

ככל שחלפו שבועות הקיץ הלוהטים הנקרא 1942, הלך גטו לנין ותפח. הנאצים העבירו יהודים מעיירות סמוכות לתוך לנין. באוגוסט 1942 שיש מעט יותר מ-1800 יהודים כלואים בגטו, והנאצים תכננו רק את ההשמדה הסופית מטעם בני העם היהודי. הינם תכננו וגם לתעד את ותק ידיהם, ופיי לזבניק נבחרה להיות באופן זו שתצלם את הקטל היומי, לדוגמה כמו כן מומלץ טבח שאינם חרדיים בעולם.

שולמן (למטה, שלישית מימין, תיבה מטעם הצלב האדום לצד ראשה) שיש להן חבריה הפרטיזנים, סתיו 1942

הגטו היהודי הנקרא לנין חוסל ב-14 באוגוסט, 1942. כ-1850 יהודים אולצו לפסוע חיצוניים לעיירה, ביקום נורו אחד בסיום אחריו. גופותיהם הושלכו לקברי אחים. חייה השייך פיי – שיש להן דאז 25 יהודים ממש – ניצלו באותו יום. במקום עיניהם הבוחנות הנקרא הנאצים, נאלצה בייסורי מוות לצלם את אותן קברי האחים, תרתי משמע: הערימות כללו את גופותיהם המתקיימות מטעם אחותה הצעירה, אחיה הצעיר, הוריה, חבריה, שכניה וקרובי משפחתה. כשפיתחה בהוראת הנאצים את כל צילומים הזוועה, הכינה לעצמה בחשאי עותק שני המתקיימות מטעם התמונות, לימים שיבואו.

הצטרפות לפרטיזנים


בשבועות הבאים נאלצה פיי לצלם בזמן האחרון זוועות. או שמא איכות החיים בו נמלטה. ליד הנאציים ששלטו במרחב הפתוח, פעלו בסתר כיתות מקומיות ששייך ל פרטיזנים. בודדת מהן, בריגדת מולוטוב, הורכבה מעריקים סובייטים שנאבקו בנאצים מטעם היערות הצפופים הנקרא בלארוס. באחת מבין הפשיטות של ברגידת מולוטוב, פיי ברחה עימם והצטרפה לשורותיהם. “זאת היתה השביל היחידה שבו יכולתי להלחם עוד פעם, לנקום רק את נקמת משפחתי”, אמרה לימים.

ההצטרפות ללוחמי מולוטוב שלא היתה מטרה פשוטה. רבים ומגוונים מן הסובייטים האלה היוו אנטישמיים על פי רוב כמו למשל הנאצים עצמם. החלק שלהם דיברו מפורשות על רצונם להרוג יהודים. פיי איננו יכלה להרשות לעצמה להפגין את אותו יהדותה. בדרך זו, למשל, את אותם הפסח שעשתה כשהיתה הינכם, שמרה בסוד. לצורך עבודת משך מוגדרת השגיחה פיי על גבי רייקה, יתומה יהודיה בת 8, ששהתה עימם ביערות. איננה שכחה ממחיר השוק חייה העובדות הביאה את כל רייקה להתפטר מן המזכרת היחידה שהיתה בידה מהוריה – שעון – כתוצאה החשש שאחד מן החיילים הסובייטים יחליט להרוג במדינה למען לקחת לעצמו אחר השעון.

הפרטיזנים נזקקו נואשות לצוות רפואי. לפיי אינה היתה ממחיר השוק הכשרה פיזית, אולם גיסה נעשה מומחה בתחום וביערות זה היה צריך להספיק. זאת מונתה ל”אחות” המתקיימות מטעם בריגדת מולוטוב, לצדו מסוג “רופא” המחנה שהיה באופן מעשי רופא.

כשהיה צורך מעשי במזון עד ציוד, שימשו לוחמי מולוטוב פושטים בנושא עיירות באוירה. כשפשטו 1 על אודות לנין הצטרפה לשם פיי, והפצירה שבם לשרוף את חדר הוריה. “אני ממש לא אגור כאן” אמרה. “שאר המשפחה נרצחה. הרי אפשרות להשאיר זו לאויב? אנא, שרפו או לחילופין היסוד!”.

אחת נבדל בזמן פשיטה אודות לנין הצליחה פיי לחלץ רכוש צילום בידה. את אותה השנתיים שבאו את כל באופן זה העבירה בצילום מאות צילומים. בלי גישה לשם חושך או לחילופין לסטודיו, פיי אלתרה: הזאת הכינה תשלילים מתחת לשמיכות ונעזרה באזור שטוף שמש בשביל להשלים מהם “הדפסי שמש” בתקופת הזמן.

שולמן תוך שימוש פרטיזנים מבריגדת מולוטוב. פולסיה, פולין, 1943-1944

תמונותיה מציעות הצצה נדירה לחיי הלוחמים הפרטיזנים. אפילו שעשרות יהודים לחמו שיש להן הפרטיזנים, פיי זו גם הצלמת היהודיה היחידה המוכרת לעסק. “התמודדנו יחד רעב וכפור; נצבנו מחכה מול פחד מתמיד ששייך ל מוות ועינויים; ואם באיזה שלא יספיק, היוו לך נוסף על כך חיצי אנטישמיות שנורו על ידי שורותינו שלנו. נאבקנו כנגד מהראוי הסיכויים” מאמר פיי באוטוביוגרפיה בידה “זכרונותיה של פרטיזנית” שפורסמה (באנגלית) ב-1995.

תצלומיה הנוקבים מסוג פיי לוכדים יהודים משיבים קרב בעיצומה המתקיימות מטעם השואה. באחד מהם קלטה את כל שמחתם של ארבעה ילדים צעירים יהודים שנפגשו ביער, עם תום שהיו ביטחון במות חבריהם. את מספק הלוויה מטעם שני לוחמים יהודים לצד נוסף לוחמים רוסיים. פיי דורש שנדע אינה צעדנו כצאן לטבח: שיהודים השיבו אש בכלל אופי שיכלו, או לחילופין בלחימה פעילה בתוספת ל הפרטיזנים, או גם בלחימה שקטה, נסתרת סוג של מהמחיר הריאלי, דוגמת מיכשור והיכולת עותק סרטי הצילום המתקיימות מטעם הנאצים בהחבא, לקראת הדורות הבאים.

שולמן יחד עם פרטיזנים יהודים, 1944

עדות להתנגדות יהודית

פיי נשארה תוך שימוש פרטיזני מולוטוב אם שברית־המועצות שבה וכבשה את השטח כשהביסה את אותם הנאצים ביולי 1944. לא לפני המלחמה ידוע לחיית המחמד ששני אחֶיה הרבים, משה וקופל, הצליחו להימלט ממחנות הביצוע הנאציים והצטרפו גם אלו לפרטיזנים. צריכים להיות הפגישו את כל אחותם יחד עם מוקדם יהודי שלחם אנו בשורות הפרטיזנים, מוריס שולמן, ומהווה ופיי התחתנו משך קצרצר להבא.

ב-1948 העבר את השואב פיי ומוריס לקנדה. “היינו עניים והיה מסורבלת מאוד למצוא חיי אדם מכיוון ש שלא דיברנו אנגלית”, כתבה באוטוביוגרפיה שלה. “אבל היינו אפילו הקטנים, חסונים ונחושים”. הלקוחות עבדו במפעל, או גם שחסכו יספיק בכדי להסביר עסק משל עצמם, מעבדה לחומרי בנין.

שולמן שמרה את אותם מצלמת ה”צייס אייקון” בידה או שמא יומה האחרונות
“אני אשה זקנה עתה”, סיפרה פיי אינם מתקופת, “מוּצֶפֶת באהבה לשני ילדיי ולששת נכדיי. אבל פקטור אינה יעמעם אצלי את אותן זכרון עברי כפרטיזנית, אחר השואה, אחר הגיהנום שעשו לו עַמי”.

פיי נפטרה במאי 2021 בהיותינו בני 101. תצלומיה עודם עבודה, מוסיפים לשרת עדות נאמנה על אודות זוועות השואה ועל גבי זקיפוּת הקומה מסוג בני העם היהיודי אל מול עושקיהם הנאציים.