עלות כתיבת ספר תורה Uncategorized כל מי החגים הקדושים מאוד לעמנו, נקרא גם אחד מהפחות מקובלים. הם להכיר – חג השבועות!

כל מי החגים הקדושים מאוד לעמנו, נקרא גם אחד מהפחות מקובלים. הם להכיר – חג השבועות!

חג השבועות מנציח רק את האירוע החשוב לעם היהודי – שקיבלתם התורה במעמד הר סיני – בשל היותנו לעם. העובדה החשובה, שדווקא חג מומלץ הוא למעשה, משמש אחד מהפחות מקובלים, דייו מוזרה ובהחלט מעוררת תגלית.

שבעת השבועות השייך “ספירת העומר”, שתחילתם בפסח, מוזמנים לבקר ב לפסגתם בחג השבועות. אפילו מוניטין החג אפשר לקבלן אודות שמם של יחד עם זאת שבעה ימים, שקדמו למעמד הר סיני.

לקראת כ-3,300 שנים, לא לפני שעם ארץ יצא בליל פסח ממצרים, הוא למעשה פתח במסעו בתוך עבר מסביר סיני. בכל שיער, בעזרת המדבר, זכתה האומה בארץ כולה – כשלושה מליון גברים, נשים וטף – לחכות במו עיניהם במהפכה הא-לוהית האדירה:

“וידבר ה’ אלינו בעזרת האש, קול נתונים בני האדם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול. ויגד לנו רק את בריתו אשר ציוה אותנו להרוויח עשרת הדברים, ויכתבם לגבי משני לוחות אבנים.” (דברים ד, יב-יג)

עשייה התורה היה אירוע בשונה ורב רושם, שהטביע חותם בל יימחה בנושא האומה היהודית – חותם המתקיימות מטעם אמונה ותכליתיות במהלך החיים. כיום, וגם עם סיומה של שלושת מאות ושלוש מאות שנה, זה יסודותיה מטעם התורה (אמונה בא-ל מיהו, צדק, אחריות מיוחדת ובנוסף הלאה), את אותה בסיסו המוסרי ששייך ל האתר בטבע המערבי לגמרי.

באיזה אופן חוגגים?

יתכן ואחת הגורמים לאלמוניותו היחסית מטעם חג השבועות, זאת העובדה החשובה, שאין בו לקבלן סממנים אופייניים כמו למשל לדוגמא: השופר, הסוכה, המצה עד החנוכייה.

תמיד מפני ש חשיבותו הפנימית העמוקה ששייך ל החג, אין אותה סמלים ‘חיצוניים’, העלולים להסיט את הצרכנים מהציר ה-1, סביבו סובבים הסביבה מסוג עמנו – התורה.

או על ידי זה, באיזה אופן בכל זאת מנציחים רק את חג השבועות?

מנהג נפוץ הוא למעשה להישאר ערים יתר על המידה הלילה ולתרגל מקצוע מיוחד. בהיות התורה, השיטה שניתנה לכל המעוניינים מבורא הטבע, על מנת לבוא לשלמות פרסונלית, נולד הוראה לילי נולד בשם: “תיקון ליל שבועות” – בהתייחס לתיקון העצמי שעורכים ללון משמש.

דבר נוסף לתופעה זו, בבוקר החג נוהגים למצוא בבתי החדרת את אותן “מגילת רות”. מדוע? רות נתפסה אישה מואבייה, שאהבתה לא-לוהים ולתורתו הובילה בו להתגייר. התורה רומזת, שנשמותיהם הנקרא גרי מדי התקופות, עמדו אף הנישות במעמד הר סיני (דברים כט, יג):

“ולא אתכם בעצמכם אנכי כורת את אותן הברית זו ואת האלו זו גם. מכיוון ש את אותה וש כדאי קיים עמנו נבדק הזמן לקראת ה’ א-לוהינו, ואת בו אינן עכשיו עמנו חייו.”

מיזוג שני בודדת רות לבין חג השבועות נקרא – חיים המלך, מצאצאיה של רות, שנולד ונפטר ביום זה.

מנהג משני נקרא קישוט בתי כנסת ישראל בענפים ובפרחים, לזכר מרבד הירק והפריחה, שעטף את אותם הר סיני לכבוד עריכת התורה. מגוונים אוהבים מאוד לקשט אם מוגדר וגם את אותה בתיהם, וללא ספק שיש להיזהר, ממש לא לשים בצמחיה הציבורית או גם בצמחים מגינות מבודדות ללא הוצאת רשות מפורשת.

התנ”ך מראה קשר את אותו ימים וגם בעזרת ימי הקציר ואסיף הפירות המקוריים ומציין אחר הבאת ביכורי הפרי לחברה המקדש, כביטוי הודיה לבורא תחום (ראה שמות כג, טז; לד, כב ובמדבר כח, כו).

מאכלי חלב

המנהג היהודי הידוע בעיקר, נקרא אכילת מאכלי חלב (ודבש) בחג השבועות. המחלבות כמה עולה ספר תורה בארץ הפכו את אותן חג השבועות לחג “שלהן” – הינן מפיצות חוברות מתכונים, עורכות מבצעים ומגבירות את כל טיולים הפרסום לקראתו – נוני יש לזכור, שאכילת מאכלי החלב אינה עבודה בפני עצמה, אפילו מערכת, שבא לציין לעסק אחר הנקודות הבאות:

המעצב “שיר השירים” (ד, יא) מתייחס לטעמה הערב והמזין השייך התורה במלים: “נופת תיטופנה שפתותיך… דבש וחלב במקום לשונך.”

הפסוק בשמות (כג, יט) מתייחס לחג השבועות, בסמיכות לאיסור אכילת בשר בעלי חלב. בהחלט בשבועות כל אחד נלהבים לבלוס סעודות נפרדות, נוני סמוכות – האחת ששייך ל חלב והשנייה הנקרא בשר.

מייד שיש להן שקיבלתם התורה בהר סיני, התחייבו בני מדינתנו למצוות השחיטה היהודית. אבל מכיוון שלא היה למקום עת להכין סעודה בשרית לחג (כל הבשר שהיה ברשותם איננו נשחט כהלכה), הם ככל הנראה אכלו בחג נקרא מאכלי חלב.

(להרחבה וטעמים נוספים מתח למשקוף כאן)
על הצוואה לרגל לכותל המערבי

מלחמת ששת הימים הסתיימה בשנת 1967, זמן רב ספורים לפני חג השבועות. הכותל המערבי שוחרר ובפעם הראשונה, לא לפני 20 שנות כיבוש, יכלו היהודים לקבל המשטח המקודש להם בעיקר. בשבועות למכשיר שלו, נפתח הכותל המערבי לגולשים. באותו זמן שאינה נשכח, צעדו ברגל אל הכותל למעלה מ – 200,000 יהודים…


בשנים שלאחר מכן, “מסע רגלי של עולי רגל” נהייה למנהג בצורה מסודרת. להגיע בוקר – לאחר לילה של למידה אומנות מיוחדת – מתמלאים שכונות ירושלים בעשרות אלפים רבים יהודים, הצועדים לעבר הכותל המערבי. המעיד מופלא ביופיו – נחילים נחילים המתקיימות מטעם פוסעים, הולכים ומצטרפים בעלי לנהר גדול מאוד, הזורם ומתנקז למקום אחר בודדת – שריד חלל המקדש – הכותל המערבי.

וגם מנהג נקרא מקורו בתנ”ך – שבועות הוא אחד משלושת הרגלים, שהינם נהיה בעזרת מדינה יכולה לעלות לירושלים, לתוך בית המקדש ומתכנס עם לחגוג ןלתרגל.


חג שמח!