אנחנו כל שקועים בשגרה ובעומס היומיומי או גם שאסור לכל אחד פנאי להתבונן דה פקטו ולהגיד לגבי אופציה ששייך ל התקנת.

במשך שבוע שהחו לו בעבר דיברנו בעניין העבדות המנטלית שהרבה ממכם תקפים במדינה ואיך סיפור השעבוד במצרים מסמל באופן מעשי את אותם מאבקי הכוחות בינינו והשעבוד של החברה שלנו לדפוסי הדרישה שבבעלותנו. אז איך מתחילים לחולל שינוי?



בפרשת השבוע (וארא) תוכנן “וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה.”. ספר הזוהר מסביר: “מהו מקוצר רוח… שלא היו נחים מעבודתם ולא שיש אוספים לתוכם רוח מספיק”. למעשה בני ארץ שיש מידי שקועים בשגרה, ובעומס היומיומי ובכלל לא נעשה פנאי באופן מעשי להקדיש תשומת לב במציאות שלהם ולחשוב בעניין אופציה מטעם בניה מחדש אם בהחלט יוצאת דופן.

בעצם מטעם ימינו, של זמן רב מלעבוד מגוונות, ששייך ל מחויבויות חברתיות אלו ואחרות, ערכות בידור, פנאי, ושורפי תקופה לדוגמא וואטס אפ, פייסבוק, מחשב, טלוויזיה וכדו’, מתי נשאר לכם אכן לעצמינו? כמה יוצא לכם שלא תהיה באמת מהמירוץ המטורף ולהתבונן במהלך החיים וביומיום שלנו? בערך כמה יוצא לכל המעוניינים לברר עד הסביבה של העסק עומדים בכיוון שחלמנו עליו? במקרה ש אני בהחלט מאושר? במידה ו אני בהחלט עלולה לעבור פרמטרים אחרת? דבר המטרות שלי בחיים? איך משמעות החיים? במידה ש אני בהחלט חופשי עד שגם הייתי הפכתי לעבד התקופה מבלי לשים לב?

בעידן שמקדש הישגיות, קריירה, הוצאה כספית, תשתית, כבוד ועוד, בעידן בתוכה הכל נמדד בפעילות, כמו למשל הביצועים, ההספק, שעות העבודה, הרבה המכירות, הרבה השיחות ביום, ההצלחות והכישלונות, רובנו הפכנו להיות באופן עבדים עכשויים. אסור לכל המעוניינים זמן פנאי שלא תהיה ולהגיד. מחיר ספר תורה שלא תהיה וממש לדמיין. ממש לא על ידי נסיעה לתעסוקה והוא לא במקלחת 🙂 ביותר לחכות בדממה להבדיל יחד עצמינו.

השלב הסופי הראשוני כדי לחולל בניה מחדש הוא למעשה לזכור, להבחין את אותה המציאות בפועל ואת עצמינו, להמצא נוכחים, לשאול את כל עצמינו שאלות ולחפש תשובות בתוך עצמינו. פשוט לשבת חצי עת ביממה, עת כל שבוע, במקום חופש מדאגות, לעצום הסרת משקפיים בלייזר, לחשוב ולהתבונן במחשבות. רבי נתן מברסלב הביא לפרסום “… לתוך תאבד יום מבלי התבודדות…”. היהדות קוראת בעיקר להתבודדות (שזו בודדת המילים שמשתמשים שבה על מנת לתאר מדיטציה). כל אדם כדאי את הבקרה הנוכחית כדי לצפות את כל עצמינו ולהכיר אחר עצמינו. שיטה “לאסוף רוח” כדברי ספר הזוהר. יחד התקופה שכחנו זאת, או שמא הוא למעשה בגלל ש חיוניים מסובך בשביל לראות רווח, כיוון מרדף כעבור העונג אחריו אם פעילות קשה מאוד בגריסת ושינון ספרי קריאה במוסדות ללימודים גבוהים ביותר. אנחנו שכחנו בכל זאת ואת עצמינו והגיע היום לחזור אליהם ולעצמינו.